אבא - יום השנה 2026
- Feb 6
- 2 min read
6 פברואר 2023
אמיר – 23 שנים לנפילתו
שוב אנחנו עומדים כאן, בתחילת פברואר, ושוב לוח השנה מזכיר לנו את מה שהלב לא שוכח לרגע. כמו לפני ארבע שנים, גם השנה, ימים ספורים לפני האזכרה, הדוד שוב נוזל. אותו סימן שחוזר ומופיע, כאילו מזכיר לנו בדרך משלו שהזמן עובר אבל הקשר לאמיר נשאר חי, נוכח, וממשיך לגעת בנו.
בשלוש השנים האחרונות עברנו כולנו תקופה שלא דמיינו שנחווה. נסיון הפיכה משטרית שתכליתה פגיעה בדמוקרטיה שעל ערכיה אמיר גדל, מלחמה שנכפתה עלינו, 24 חודשים של חרדה, של חוסר ודאות, של דאגה לילדים, לנכדים, לחברים. גם עכשיו, למרות ההפוגה, הלב לא שקט. אנחנו אוהבים את הארץ הזו אהבה עמוקה, אבל גם חוששים לה מהקרעים, מהכעסים, מהמתח שמלווה כל שיחה וכל בית. נדמה שהכול רגיש יותר, דחוס יותר, פגיע יותר.
בתוך כל זה, דווקא כאן, מול הקבר של אמיר, מתבהרת האמת הפשוטה: כמה אנחנו זקוקים לשקט. לשקט ביטחוני, לשקט פוליטי, לשקט פנימי. לשקט שיאפשר לכולנו לנשום, להירגע, להאמין שוב שיהיה טוב.
אמיר, בן יקר שלנו
אנחנו חושבים עליך הרבה, אולי אפילו יותר, ככל שהשנים עוברות. על איך היית מגיב למציאות המטלטלת הזו, מה היית אומר, איך היית מתייצב, כמו שתמיד ידעת, כדי להחזיק את מי שסביבך. היית אחד שמביא סדר, שמפזר חיוך, שמרים אחרים גם כשקשה. אנחנו בטוחים שגם היום, איפה שאתה נמצא, הרוח שלך עוד מנסה להשפיע, להרגיע, להאיר.
החברים שלך ממשיכים להגיע, המשפחות, החניכים משבטי הצופים, האנשים שנגעת בהם כולם כאן, כולם זוכרים. זה לא מובן מאליו. זה אומר משהו על מי שהיית, ועל מה שהשארת אחריך.
בעוד שנה שוב נעמוד כאן. אנחנו מקווים שעד אז הארץ תהיה שלמה יותר, מאוחדת יותר, בטוחה יותר. שהילדים והנכדים יגדלו למציאות טובה מזו שאנחנו חווים עכשיו. ושגם אם הדוד שוב יחליט לטפטף נדע לחייך, כי אולי זה עוד רמז קטן ממך, עוד קריצה שמזכירה שאתה חלק מאיתנו תמיד.
אמיר, החיבוק שלך חסר. הצחוק, הנוכחות, הרצינות המשימתית שהייתה כל כך שלך.
נוח בשלום, בן יקר. אנחנו ממשיכים לשאת אותך איתנו, בכל יום, בכל נשימה.
מתגעגעים לך אתה חסר לכולנו מאד, אוהבים אותך מאד
Comments