קצת על אמיר

אמיר נולד ב-26/8/1981 (כ"ו סיון תשנ"א) בבית חולים אסף הרופא, את שמו - אמיר - בחר יניב אחיו שהיה אז בן שנתיים וחצי.

את השנתיים הראשונות בחייו בילה אמיר בדירת הוריו בשכונת "גני ראשון" שבראשון לציון. בשנת 1983 ואמיר אז בן שנתיים וחצי, עברה המשפחה להתגורר בבסיס חיל האויר בחצרים. החופש והמרחבים היו לאמיר כר נפלא להתפתחותו כ"ילד טבע" סקרן, אמיץ ושובב. בגיל שלוש קיבל את אופניו הראשונים מסבתא בקי ז"ל וסבא חי ז"ל,  אמיר התעקש שגלגלי העזר יוסרו מעל האופנים והפליא בשליטתו ברכיבה בהם.

עד גיל חמש בילה אמיר בביתו שבבסיס, משוטט יחף בין הדירות בשיכון משפחות ומטייל עם הוריו ואחיו ומגלה את הנגב.

בשנת 1986, עברה המשפחה לדירה שכורה ביבנה, בהמתנה לבית שהלך ונבנה ב"רעות", את גן החובה וכיתות א-ג בילה אמיר ביבנה כשהוא כהרגלו אוסף סביבו חברים מכל רחבי נאות אילן. באותם ימים, הצטרף למשפחה רוקי הכלב, לברדור מעורב, שהפך לאהבתו של אמיר שטיפח וטיפל בו במסירות.

באותם ימים הרבה אמיר לטייל עם משפחתו ברחבי הארץ בטיולים ונופשים "פרטיים" ובמסגרת "חוג משוטטים".

ביולי 1991 עבר אמיר עם המשפחה לביתם שבישוב "רעות", הטבע מסביב, יצר ההרפתקנות שלו ושבט הצופים שביישוב העמיקו אצל אמיר את החשיפה והאהבה לטיולים בארץ. את בר המצווה חגג אמיר בארוע במצפה מודיעין שביער בן שמן, מוקף בחברים וחברות רבים להם התחבר במסגרת בית הספר והפעילות בצופים.

בתקופת לימודיו בחטיבת הביניים ובתיכון, היה אמיר חניך, מדריך ומהפעילים בשבט "אופק" של הצופים ברעות, אמיר שימש כראש ועדת צופיות תפקיד אותו אהב כל כך והקים את "סיירת צופיות".

במסגרת פעילותו בצופים, עסק אמיר רבות בטיפוח השבט, בגיוס חניכים חדשים ובפעילות למען הקהילה, על פועלו זה זכה אמיר בתעודת הוקרה מטעם מועדון "רוטרי" בעיר החדשה מודיעין.אהבתו של אמיר לארץ ולטבע הביאה אותו לבחור בעבודת גמר במקצוע הביולוגיה בנושא "נדידת ציפרים" (ביוטופ), עבודתו מונצחת בבית הספר התיכון ברעות ושם הוקמה פינה לזכרו.

המסע לפולין במסגרת התיכון חיזק אצל אמיר את ההכרה בחשיבות קיומה של מדינת ישראל והוא ציין זאת בגאווה בשובו מהמסע המרגש במחנות ההשמדה.

לקראת סיום לימודיו בתיכון, גמלה בליבו של אמיר ההחלטה להתנדב ליחידה מובחרת, ולאחר מבדקים שונים, החליט להתנדב לצנחנים. ב-18/11/1999 התגייס אמיר לצנחנים ויועד לשרות בגדוד 202. אמיר היה גאה בגדוד 202 בו שרת, במהלך מסלול ההכשרה אותר אמיר לתפקיד פיקודי ויצא לקורס מכי"ם מוקדם במהלכו פרצה האינתיפאדה. עוד במהלך הקורס, נלחם אמיר בגזרת עזה, ובחברון.

 

כשסיים את הקורס הוצב אמיר כמ"כ בגדוד ולאחר תקופת שרות בלחימה מתמדת ברצועת עזה וביהודה ושומרון, יצא אמיר לקורס קצינים. אמיר סיים את הקורס במרץ 2002 וחזר לגדוד 202 כמ"מ פטרול בפלוגת החוד.

 

כמפקד המחלקה פעל אמיר רבות לגיבוש צוות לוחמיו, להטמעת מורשת הקרב,הכרת ואהבת הארץ, זאת תוך לחימה מתמדת במבצעי צה"ל כמו "חומת מגן" ועוד מבצעים רבים אחרים. אמיר צבר ידע רב ומיומנות מקצועית בהכרת העיר שכם והקסבה בתוכה. בזכות היכרותו המעמיקה עם העיר, הפך אמיר למעין מקור ידע עבור יחידות שונות בפעילויותיהן באזור.

בתום תקופה ארוכה של לחימה בלתי פוסקת באזור שכם, הועבר הגדוד מחוץ לעיר שכם והתמקם במוצב "הדיסקוטק" שבמורד שכונת השומרונים. בקרב שהתפתח בלילה שבין 5 ל-6 בפברואר 2003, עם מחבלים שתקפו את המוצב, נפגע אמיר בראשו ונהרג.

אהבתו של אמיר לטבע, הביאה את משפחתו ליזום הקמת מצפה לזכרו ביער בן שמן, המצפה נחנך חצי שנה לאחר נפילתו, ביום הולדתו ה 22 ומשמש מוקד משיכה לכל חבריו ובני משפחתו.