זכרונות עם אמיר

אני זוכרת שהיינו הולכים לסופר ברעות בהפסקות ואז לימדת אותי לאכול בגט עם קרמבו- פשוט תפתחי אותו , תדחפי קרמבו פנימה ותמעכי.


אני זוכרת שפעם במרכז המסחרי קפצתי עליך כשנסעת ברולר בליידס ונקרעו לי המכנסיים אז פשוט שמת לי יד על התחת וככה נסענו ,עם יד על התחת עד הבית שלך.


אני זוכרת שאמרת לי שלהרבה בנים בשכבה יש כבר חברה כי הם נראים טוב ועם בטחון ואתה פחות ואמרתי לך שהם לא מגרדים לך את הציפורן כי אתה מושלם. שאלת אותי אם אני סגורה על זה כי אתה לוקח את המילה שלי. אז כן אני סגורה על זה.


אני זוכרת שהיית אוהב שאני עושה לך מסז׳ עם משיכת כתפיים אחורה והיית מבקש שאני רק אמשוך את הכתפיים כי השאר מיותר. עד היום לא משנה מי מקבל ממני מסז׳ לא מקבל משיכת כתפיים. זה רק שלך.


אני זוכרת שגם אחרי משחק כדורסל עדיין היה לך ריח של כביסה.


אני זוכרת את החולצה שלך שפילחתי לך של גטקעס אפורה מידה XL. עד היום זאת החולצה האהובה עלי לשינה.


אני זוכרת שהזמנתי לך יחד עם אילן צמיר חשפנית ליום הולדת. אחרי שהלכה כשכל הבנים עוד מתלהבים כל מה שעניין אותך זה שהמניאקית גנבה לך את הכובע. מניאקית!!


אני זוכרת שיעור תנ״ך משעמם שהחלטת להדביק לי את האצבעות בידיים בסלוטייפ. כמובן שהעיפו אותי מהכיתה. כולם חשבו שזה היה רעיון שלי אבל זהו שלא. וכמה התפוצצנו מצחוק מחוץ לכיתה. שני מפגרים ואני עם סלוטייפ .


והכי אני זוכרת את הפעם האחרונה שראיתי אותך. היית בחופשה בבית, נפגשנו במקרה בקניון רמת אביב והצטרפתי אליכם לים. כנראה שאחרי הרבה זמן שהרגליים שלך לא ראו אור יום אמרת שאם אתה נכנס עכשיו למים הדגים יברחו החוצה.

 

אז אמירי, תודה מתוק שהשארת לי גם בזמן קצר מדי כל כך הרבה ממך בי. ❤️

מורן שחר-חדד

אני זוכר שבשיעור של גרייצר החלטנו לגזור לנורקין את הקוקו ובאמצע השיעור הוצאתי גוזם שיחים גדול של גינה שאמיר הביא וסיפרנו אותו ואמיר צילם הכל מהפינה שהוא ישב בכיתה (עם מצלמת פילים רגילה כי לא היינו בדור הסמארטפון אז...).

עד היום אני מת לראות את התמונות ההן...

איתי רביב

אני זוכרת שהיינו יושבים אחד ליד השניה בכיתה או סתם במפגשים במרכז והוא היה מושיט יד ללא מילים, רק עם החיוך האדיר שלו, מצפה ל״קיצי״... אי אפשר היה לסרב לו

שלי סרויה

אני זוכרת שפשוט לא הרשת לי להסתפר כל החטיבה והתיכון... ואז בערב ספונטני אחד לירי גזרה לי את הקוקו והלכנו אלייך באמצע הלילה וזרקנו אבנים על החלון שתתעורר רק כדי לקבל אישור.

 

אני זוכרת שעצבנתי ערס אחד במרכז המסחרי וכשהוא רדף אחריי ברחתי להתגנב מאחורייך. או שעצבנתי שני ערסים בלייזר קווסט (?!?!) בקניון הזהב ושוב היית אתה זה שהגן עלי במלוא גופך. 

 

אני זוכרת חיבוקים ענקיים שלך שתמיד גרמו לי לחזור להרגיש טוב. ככ גדולים שאפשר לטבוע בהם. מתגעגעת

מור הרפז

אני זוכרת שפגשתי אותך ואת גלעד ואת אספיקו במקרה ברמת הגולן בדרך לסנפלינג בנקיק השחור, בזמן הצבא. שאלתי אם אני יכולה להצטרף אליכם, כי אף פעם עוד לא עשיתי סנפלינג ואני ממש רוצה. הם אמרו שלא כי אני אעכב אתכם, אבל אתה אמרת בטח בואי, וזה הספיק. זאת הייתה חוויה אדירה, לימדת אותי לעשות סנפלינג ושמרת עליי לאורך כל הדרך.

יערה רשף-נהור

אני זוכרת שהיה לנו שיעור נהיגה ביחד אחרי בי"ס וכל היום הסתובבת ונפרדת מאנשים (כביקורת על הנהיגה שלי). אבל בסוף אתה זה שעשית תאונה ולגו ממש התעצבן עלינו כשלא הצלחנו להפסיק לצחוק...

 

אני גם זוכרת שכשהיינו קטנים היינו מבלים את שבתות בבוקר בטיולים בגבעות ליד הבית שלך. בפעם הראשונה שבאת להעיר אותי ב 6:30 בבוקר והערת את אבא שלי עם הצלצול בדלת, הוא אמר לך שמהיום והלאה כשאתה בא בשעה כזו, תיכנס מהחלון שלי ותעיר רק אותי. מאז, במשך שנים, כל פעם שבאת ולא משנה באיזו שעה, נכנסת מהחלון.

 

כל כך הרבה זכרונות וכולם מצחיקים, כיפיים ונעימים...❤️

ליטל דגן

אני זוכר כל כך הרבה רגעים, ימים ותקופות יפות מהנות וחבריות עם אמיר שאני בכלל לא יודע מאיפה להתחיל. לא היה איתו רגע דל זה בטוח - תמיד עושים משהו... גם אם זה סתם לשבת לעשן נרגילה שמילאנו בה ארק/וודקה עם חלב וקרח במקום מים... ושעה אח"כ לחזור לאיזה שיעור בבית ספר...

 

החיים איתו וסביבו היו תמיד מעניינים, מחויכים ואינטנסיביים. זו חלק מהסיבה שבזכותה הוא תמיד היה ה"דבק" שנמצא במרכז ואוסף סביבו חברים ואנשים מכל קצוות הקשת ובמובן מסוים זה כך עד היום בעיני. מדי פעם אני פשוט מנסה להתנחם בעובדה שבכל זאת למרות האובדן הנוראי, זכינו לזמן קצר (מדי) להנות מבנאדם כל כך אוהב, חברי ומדהים שידע למצוא שפה משותפת עם כל אדם באשר הוא ושאמיר זכה בימי חייו למשפחה הכי מדהימה, מיוחדת, פתוחה, ומחבקת שאדם יכול לבקש לעצמו ושהם כאלו ואף הרבה הרבה יותר מכך גם עד היום.

אילן צמיר

Please reload