top of page

אבא - יום השנה 2007

ארבע שנים 9 פברואר 2007


אנחנו מציינים היום ארבע שנים ללא אמיר איתנו. בדיוק לפני חודשיים הלך לעולמו סבא זאב, סבא השאיר אחריו המון דברים כתובים שמעולם לא ידענו שכתב, יש את הגיגי צערו על האובדן הנורא שלך אמיר שלנו, בפנקס הטלפונים של סבא מצאתי את תמונתך מודבקת מוצנעת בכריכה הפנימית, סבא לא השלים עם נפילתך, תמיד התבטא, כתב ואמר את שעל ליבו וחסרים לנו דבריו השנה לזכרך – ארבע שנים לנפילתך..

יש מן שרשרת משפחתית כזו שארבע חוליות חסרות בה, אילנה שאיבדנו לפני 13 שנים  היתה ללא ספק חוליה מקשרת מרכזית אולי אף אותה חוליה שמחברת ושומרת על רצף החוליות, סבתא בקי שהלכה לעולמה לפני 11 שנים והיתה מהחוליות שחיברו את השרשרת לתליון המקסים - אמיר שלנו שנפל לפני ארבע שנים ואיבדנו את סבא זאב שהיווה את החוליה שידעה לחבר בין כל הקצוות בשרשרת המופלאה הזו.


אמיר השרשרת הזו נקרעת בכל פעם אבל אנחנו מרימים ראש, לוקחים אויר שולחים זרועות ומחבקים את החוליות שנותרו ונאבקים על שלמותה של השרשרת וכל חוסר מחוזק ביננו בזכות הרצון להתאחד להתחזק ולהמשיך. אורן ותומר משלימים בצורה נפלאה את החוסר הזה בחוליה של אילנה, אמא נתי ובני מחובקים תמיד ומחפים על האובדן של סבתא בקי, חבריך הרבים שולחים זרועות חסונות שמחבקות אותנו ולא נותנים לשרשרת הזו להתפרק בחסרונך הגדול כל כך וסבתא בתיה בדרכה המופלאה מגבשת ומחברת את כולנו לאחר הסתלקותו של סבא זאב.


נמצאים כאן איתנו היום לוחמי הצנחנים ממחזור נובמבר 2005 שבאו לכבד את זכרך, בין לוחמים אלה שמסיימים מסלול בסוף החודש נמצאת פלוגה יחודית שנקראה על שמך "פלוגת אמיר" אותה הקים והוביל אורון חברך הטוב, חשוב לנו לדעת שבוגרי הפלוגה חונכו על רקע המורשת הנפלאה אותה הותרת אחריך, מורשת של אומץ, אחריות, אהבת הארץ ודבקות במשימה וליבנו תפילה לשלומם של כל לוחמי הפלוגה המצטרפים בימים אלה למערך המבצעי הלוחם של חטיבת הצנחנים.


אמיר, ימים קשים עברו על כולנו בקיץ האחרון במלחמה שהותירה בכולנו צלקות ופתחה פצעים ישנים, התפללנו לשלום חבריך הרבים שנקראו לשרות מילואים ומילאו את משימותיהם, שניים מחבריך הטובים נפצעו, נרי שנמצא כאן איתנו היום מחלים מפציעה קשה ויונתן שמשפחתו ורופאיו נאבקים על חייו כבר חצי שנה ואנחנו מתפללים לשלומו שיחלים, יתאושש ויחזור לחיק משפחתו ולכלבה נועה אותה אימץ לאחר נפילתך כמזכרת קטנה ממך. מאורעות המלחמה האחרונה, הארועים שרדפו אותנו חודש שלם היו קשים, לא פעם חשבתי איך ומה היה עובר עליך לו השתתפת בקרבות האלה של יולי אוגוסט האחרונים ותמיד חוויתי את אותה תחושה של פספוס, של החוסר הזה בדמותך החסונה, בחיוך התמידי ובבטחון העצמי המופלא שלך שהכל יהיה בסדר.


כשנחשפנו לארועי המלחמה, לתקלות המבצעיות השונות קשה היה לי פתאום להשלים עם אובדנך באותו ארוע ארור כשהכל חוזר ועולה, מודיעין לקוי, חוסר בתקציב, מיגון לא מספיק ועוד מאותם נושאים שנכתבו ותוחקרו לאחר המלחמה האחרונה ומצאתי המון דמיון, מתסכל ונוראי שמעלה מחשבות של מה היה אילו..ואיך הכל היה נראה היום אם...

אמיר, כל רגע בחיינו עטוף בך מכל עבר, בכל ארוע אתה חסר כל כך, לנו לחבריך הרבים ולמשפחה שחסרה אותך בכל ארוע. העזנו בחודשים האחרונים לצפות בסרטים שלך, חששנו מכך שזה יהיה קשה מדי, ככל שצפינו יותר, התחזק בנו הגעגוע, הדהוד קולך שחששנו שיעלם לנו עם הזמן, הופעתך התמירה והחיוך האינסופי שלך וזה לא נתפס שאתה לא איתנו והזמן לא עושה את שלו בניגוד לאמירה המקובלת.


היום כשאנחנו מציינים ארבע שנים לנפילתך כולנו מתגעגעים אליך וחסרים אותך כל כך, אנחנו נמשיך אמיר, נחיה את הרגע, נתמקד בעשיה, נפעל להנצחת דמותך ואשיותך וננסה להמשיך וללמוד לחיות במקביל עם השכול כשהרגש והרציונל שולטים בנו בשני ערוצים מקבילים ואנחנו מנסים לנווט בינהם לא לשקוע אך בהחלט לא להדחיק.


אוהבים ומתגעגעים אליך אמיר שלנו.   




0 views0 comments

Comments


bottom of page