top of page

יניב - יום השנה 2004

שנה

לקח לי המון זמן להתחיל ולכתוב. כל הזמן דחיתי את זה. עכשיו כשאני סוף סוף יושב וכותב אני יודע למה התעכבתי כל כך. מה אני אמור לכתוב ? איך אני אמור לסכם את  השנה הנוראית בחיי ? אני בכלל אמור לסכם אותה ? אולי יהיה לי יותר קל לכתוב מכתב שמיועד אליך, אמירו'ש. מוזר לי לכתוב את זה פתאום. אני פתאום מבין שלא אמרתי את המילה הזאת כבר שנה. אמירו'ש. רק אולי לעצמי בראש. אבל לא בקול רם. לא לך.

אתה מבין, עברה שנה. 365 ימים. מה שמדהים בזה, זה שעבר הרבה זמן אבל אני מרגיש כאילו לא עברה דקה. ברמה מסוימת הזמן הפסיק לגמרי לזוז. משהו אצלי בפנים נשאר קפוא איפשהו שם ב 3:00 בבוקר, בין יום רביעי לחמישי, כשהתעוררתי לתוך הסיוט הזה. משהו ביסודות הכי ברורים שהיו לי לגבי החיים, התמוטט. כל אותם דברים שהיו כל כך וודאיים עד אותו הלילה פשוט נעלמו. אותה תחושה שבסוף תמיד יהיה טוב, אותו הברק שהיה קיים בחיים מבחינתי עד לאותו הרגע, נעלם לגמרי. הכל הפך לדהוי. מט.

 זו עובדה. זה קרה. הכל מסביב מצביע על כך.

 ואז אתה מבין שעברה שנה. שעברת בחיים האלה, עם הידיעה הזו, שנה שלמה...

שנה שבה, באמת, לא חולף רגע שאני לא חושב עליך. הראש והגוף פשוט פיתחו מן יכולת כזו של להראות משהו אחד כלפי חוץ, קרוב ככל הניתן למה שכולם מכירים וזוכרים, ומשהו פנימי אחר שמתעסק בצורה אינסופית באובדן הזה וברצון לשקוע בו.

 כל השנה האחרונה אני מוצא את עצמי מנסה ללמוד איך לשלב את שני הדברים האלה ביחד, איך מצד אחד להיענות לחיים, לסביבה שמתפתחת איתי ומגיבה אל מה שאני מקרין כלפי חוץ, ואיך מצד שני, לא להיכנע למחשבות האינסופיות האלה.

  אבל אני אספר לך מה עושה לי טוב. שירים ישראליים עושים לי טוב. הטבע, יותר מתמיד נמצא שם בשבילי. אני מחובר יותר מאי פעם לשילובים האלה שלו. לריח הזה שיש לטיול, לציורים שאנחנו מוקפים בהם, לתחושה הזו של החופש. תמונות שלך עושות לי טוב. טוב איך לא ? החיוך המדבק הזה שלך נמצא בכל תמונה.

אני אגיד לך מה עוד עושה לי טוב. עושה לי טוב להיות מוקף בכל האנשים המדהימים האלה שנמצאים כאן, ולראות כמה אהבה השארת אצלם.כמה אתה אהבת וכמה הם אוהבים אותך.

והידיעה שקיימת נכונות אדירה של להיות ביחד ולעזור, בכל מה שקשור אליך. זה ממש מדהים, תדע לך. אם זה המצפה, ערבי השירה, ג'חנון בשבת או סתם במהלך השבוע.

זה, עושה לי טוב.

 שינית אותי. אתה, יא אח קטן. אני מוצא את עצמי כל השנה האחרונה עושה יותר ויותר דברים שהם נורא אתה. אני מאמץ לעצמי את כל אותם דברים שכל כך אהבתי בך, שכל כך הערצתי. אני לעולם לא אתן לך ללכת. משהו בי מת איתך אבל אתה חי בתוכי.

0 views0 comments

Recent Posts

See All
bottom of page