top of page

אבא - יום השנה 2017

פברואר 2017 – ארבע עשרה שנים של חוסר ושל קיימות


בכל שנה לקראת האזכרה או לעיתים ביום הזיכרון, יש מי מחבריו של אמיר שמפשפש בניירות, בתמונות או בכלל בזכרונות שלו באותם ימים או לילות אותם בילה עם אמיר. כמו שאתם יודעים אפרת ואיתי יצאו בשליחות המדינה לאחת המדינות באירופה, כשארזו את חפציהם, נתקלה אפרת במסמכים שנוגעים לאמיר מתקופת קורס הקצינים.

בחוברת העבודה נרשם בפתיח: - "חוברת זו באה לסייע לך להתחיל תהליך של בירור עם עצמך..." בתוך החוברת רשם אמיר את התחושות והמחשבות כאשר אחד מהנושאים היה השוואה בראיה של אמיר מהו קצין מצטיין לבין מה שאמיר הרגיש באותם רגעים לגבי עצמו.

בדרוג ובהשוואת התכונות אמיר ראה עצמו בעיקר כחברותי, יסודי, קשוב, איכפתי ויצירתי, ומול זאת הגדיר אמיר את הקצין המצטיין כישר, מקצועי, אכפתי קשוב ואינטליגנטי. בהמשך ההגדרות בשאלה ישירה של מהו לדעתו הפער המרכזי שיש בינו לבין קצין מצטיין , ציין אמיר שהוא "חברותי מדי" ואנחנו אכן כך זוכרים את אמיר, חבר של אמת לכל עשרות החברים שצבר במהלך חייו.

כשהמשכתי לדפדף בחוברת העבודה הגעתי לפרק העוסק באסוציאציה של אמיר לגבי משפטים אותם צריך להשלים, ומצאתי כמה "פנינים" שכל כך אופייני היה לאמיר לחשוב ולהרגיש, בנושא ערכיות, כתב אמיר שלא יכול להיות קצין שהוא לא ערכי, בהמשך, כתב מה אנשים חושבים עליו והשלים את המשפט" תמיד אנשים חושבים עלי שאני" שמן.

וכמובן שלא הופתעתי לראות שבכל הקשור לפיקוד על חייליו ראה אמיר עצמו כמי שלעולם לא יעשה משהו למען יראו ויראו, הוא מציין בחוברת את הצורך בהקשבה לחייליו ובעיקר את הצורך להיות חזק מול החיילים. ברמת הפיקוד, לשאלה איך היה רוצה שהמכי"ם שלו יראו אותו רצה שיתייחסו אליו כ-סבבה.


אני מרשה לעצמי לשתף אתכם בעוד הצצה אחרונה לדברים שכתב אמיר בעיקר בנושא ההערכה שלו אם יוכל להוות כקצין, דמות משמעותית עבור הפקודים שלו, כך ראה עצמו אמיר בנושא זה:         "להערכתי, כן, אחרת לא הייתי יוצא לקורס, יש לי הרבה מה לתרום בתחום של יחסי אנוש עם החיילים ולדעתי זה חשוב מאד. יש לי עוד מה ללמוד מבחינה מקצועית אבל להיות חברותי אי אפשר ללמוד, לאחר שאהיה יותר מקצועי, לדעתי אהיה קצין מעולה.


ובאמת כחוט השני לאורך כל השאלון המסכם, בולטות התכונות העיקריות אותן אמיר ביקש להדגיש בסובלנות, יחסי האנוש, ההקשבה והדאגה לפקודיו.

וכך הכרנו את אמיר כילד , כנער וכמפקד. 

היום לאחר ארבע עשרה שנים מאז לכתו, אנחנו נתקלים בפחות הקשבה, פחות אמינות ופחות סובלנות בחברה בה אנחנו חיים. אני בטוח שאמיר לא היה חי בשלום עם אמירות כמו אין כלום ולא היה כלום, כי אמיר האמין שתמיד יש לצפות לדוגמה אישית ממפקדיו .


אסיים בכמה מילים לגבי המצפה ביער, אני מניח שכולכם נחשפתם לנזק העצוב שנגרם למצפה, ואני שמח לבשר שבשיתוף עם הקרן הקיימת שופץ המצפה והמקום ממשיך ומחבק כתמיד.


אוהבים אותך, אמיר.   

מתגעגעים המון.     

נוח בשלום על משכבך.





0 views0 comments

Recent Posts

See All

Commentaires


bottom of page