top of page

אבא - יום השנה 2010

5 פברואר 2010


7 שנים ללא אמיר


לפני פחות משלושה שבועות היכה שוב השכול במשפחתנו המורחבת כאשר הלכה מאיתנו שרה, אמא לעמית טל ושי,  אחות לאסנת ודודה למורן, רותם ועופר  , באותה עת נהרג בתאונת דרכים אחיינו של חברנו דני כהן. האובדן הבלתי נתפס הזה גרר אותי למחשבות על מוות ושכול שעוטפים את חיינו, אינם נתפסים וקשה תמיד לעכל, להבין ולהשלים איתם.


אמיר,חלפו 7 שנים ואנחנו מוצאים עצמנו שוב ושוב שוקעים בגעגועים הבלתי נלאים לך, לחיבוק שלך, לקול שלך שמהדהד בתוכנו בכל יום ובכל לילה, יש כל כך הרבה רגעים שהשאלה שעולה היא איך אמיר היה נוהג עכשיו, מה אמיר היה אומר ואיך אמיר היה מגיב.


במהלך השנה האחרונה עסקתי בארגון וסדר של כל התמונות והסרטים שבבית, ישבתי בחדרי כשמולי מסך עליו מוקרנים התמונות והסרטים שלך ופתאום כל כך היית איתי, כל כך חי, כל כך אמיתי שזה גרם לי לשפשף עיניים לא פעם, עם ובלי דמעות.


כשישבתי השבוע עם יניב ועברנו על חלק מהסרטים, היה שקט כזה בחדר ביננו, ואותה מחשבה כנראה עברה בי וביניב, המחשבה שכאשר אתה נפלת, מתה בנו תקופת החיים, תקופה של אחרי 21 וחצי שנים בהן זכינו לקרבתך ולהוויה של חיים טבע וכיף אותם גילמת באישיות המופלאה שלך.


ומאז עברו שבע שנים, שבע שנים שהן חדשות לנו, אחרות, שונות בתחושה, שנים של משהו ראשוני, בתולי שלוקח אותנו למקומות בהם אנחנו מחפים על החוסר ועוקפים את הבור הענק שנפער בחיינו.


וכמובן החיים נמשכים אמיר, נמשכים בסביבתנו הקרובה, חיים חדשים נוצרים, ואפילו אתה הפכת גם לדוד אמיר, לעומר הקטנה. ומשהו שעבר עלי בביקור של בני משפחה, הותיר בי סימני שאלה על גבול החידה, באחת השבתות זכינו לביקור של תומר יעלה יואב ואייל, יואב הקטן, נעמד מול תמונתך הנמצאת במבואה אצלנו, בידיו הקטנות, ליטף את פניך שבתמונה, והביט בי במבט שואל, כמה דקות לאחר מכן, יואב נכנס לחדר השינה שלנו, הצטרפתי אליו, הוא נעמד מול תמונה שנמצאת על השידה לידי, תמונה שלך, של יניב ושלי. שוב ליטף את פניך (ורק אותם) והפעם גם שאל מי זה?


אנחנו חיים בעולם שטומן לנו הפתעות, סכנות ואי ודאות מצד אחד, ושמחות, ריגושים ובילויים מצד שני, ואתה אמיר מחובר אלינו בכל רגע בכל טיול בכל צעד ובהמון מחשבות.


רציתי גם לספר לך שהמצפה שלך מהווה מקור משיכה למטיילים רבים ואנחנו מקבלים תגובות מאנשים שפוקדים את המצפה, נחים לאחר טיול, ואחד מהם אף  שלח לנו מייל שבו סיפר כמה רוגע ושלווה הוא מוצא באתר המיוחד הזה.


ואתה נוח על משכבך ילד, געגועינו אליך מהולים בעצב ובגאווה שזכינו לגדל אותך כמו שהיית.






0 views0 comments

Recent Posts

See All

Comentários


bottom of page