top of page

אבא - יום השנה 2009

6 פברואר 2009

שש שנים – אמיר

אתמול, כשהגעתי לקופה בסופרמרקט עם עגלה עמוסה שתיה וחטיפים שאלה אותי הקופאית, מה אתה חוגג? למי כל זה? לרגע לא מצאתי את המילה הנכונה להשיב לה, ופשוט אמרתי, זו לא מסיבה, זה לאזכרה של הבן שלי.


היא הישירה מבט אלי, עיניה רכות ודומעות מעט, המשיכה ושאלה, בן כמה הוא היה? 21 וחצי, עניתי לה. מתי זה קרה? היא המשיכה לשאול, לפני שש שנים עניתי לה, הוא היה חייל? היא שאלה, כן, עניתי לה. היה שקט של כמה שניות והיא חייכה חיוך שכזה, ספק עצוב ספק מנחם ואמרה לי בפשטות, תזכרו אותו בשמחה. חשוב לשמוח עם הזכרון שלו.


פשטות המילים האלה שנאמרו במישרין, ללא מבוכה וללא גמגום עוררו בי את המחשבות שרצות המון בראשי כבר 6 שנים. בדרך הביתה, אמרתי, רגע- היא צודקת, אם אני מסכם לעצמי את השנה האחרונה, היתה זו שנה של שמחות נפלאות של המון אנשים שקשורים אליך אמיר, חתונות מדהימות של יניב ומורן, מיכל ועידן, יואב ועדי,יונתן וגליה, דורון ומיה, אלעד ודנה, רוני ואורלי, שני וגל, הצהרות והודעות על חתונות נוספות בשנה הקרובה, טיול נהדר ביום ההולדת שלך , ימי הולדת 30 , 50 ו-60 כאלה, ומתוכננת לכולנו שנה נוספת לא פחות שמחה.


בהרבה מאד ארועים אני מוצא עצמי רגעים ארוכים עומד רגע מן הצד ומתבונן ותמיד מוצא את אותה רוח שלך של הצחוקים, החברותא ושמחת החיים, הצביטה הזו של חסרונך מציקה, מטרידה ולפעמים מתסכלת.


אמיר, כבר 6 שנים שאתה לא איתנו והקושי הזה לעכל , להתרגל לרעיון של חסרונך מביא לאותם מחשבות ותסריטים של מה היה אמיר אומר בסיטואציה זו או אחרת, או איך היה אמיר מגיב למבצע צבאי כזה, וכמובן איך אמיר היה חוגג ומשתולל עם כולם בשמחות הרבות האלה. ואנחנו אמיר תמיד נושאים אותך איתנו קרוב לכל מקום ועמוק בכל ארוע, עטופים בחברים הנפלאים שלך שכל כך מחוברים אלינו ומביאים אותך איתם לכל מקום.


אמיר, נפלת ואתה רק בן 21 וחצי, אבל למרות גילך הכל כך צעיר אנו גאים במורשת שמייצגת אותך כל כך, רוח ההתנדבות, האומץ המופלא, הדאגה לזולת והיכולת להבין את האחר והשונה בתוכנו ובסביבתנו.


בשנה האחרונה, עולות יוזמות חדשות להנצחת חללי צה"ל מיוצאי הישוב שלנו, הולך ומוקם בית יד לבנים שיחזק את הקשר המיוחד הזה בין בני הנוער ותושבי הישוב למורשת המיוחדת שלך והנופלים האחרים במערכות ישראל, בבית הספר בו למדת תוקם בקרוב פינת הנצחה לבוגרי בית הספר שנפלו במילוי תפקידם, וכמובן קיימת פינת ההנצחה בשבט הצופים, כמו גם גדוד אמיר שמטפח ומגדל דורות חדשים של חניכי הצופים עם הפנים לקהילה, המצפה המיוחד שלך ביער בן שמן המשמש לנו תמיד מפלט של רוגע, שקט והתמזגות עם הטבע אותו כל כך אהבת. פלוגת אמיר בגדוד 202 ממשיכה בפעילות המבצעית שלה בבטחון השוטף ובלחימה בטרור שמכה בנו שוב ושוב כשמורשת הקרב שלך מהווה נר לקציני וחיילי הפלוגה.


אמיר, היום השישה בפברואר, שש שנים לנפילתך ואנחנו חסרים אותך ומתגעגעים כל כך.


נוח בשלום על משכבך ואנחנו נמשיך בדרך שבחרנו שמתאימה כל כך לאישיות הנפלאה שלך, דרך החיים.


אוהבים אותך ילד שלנו.

0 views0 comments

Recent Posts

See All
bottom of page