top of page

אבא - יום השנה 2005

אמיר – שנתיים לנפילתו


אמיר, יש דברים בחיינו שאינם נתפסים, דברים שלא ניתן להשלים איתם, דברים שהדעת לא סובלת והטבע לא תכנן שכך יהיו.


נפילתך בקרב הארור הזה לפני שנתיים, היא מאותם דברים שהדעת אינה סובלת, איך יתכן שלוחם מנוסה כמוך שלחם ברציפות מעל שלוש שנים, נפגע דווקא בתקופה של רגיעה יחסית ואתנחתא.

הגעגוע היומיומי והמחשבות על לכתך בשיא פריחתך ואתה רק בן 21 וחצי, מביאים אותנו לאותן מחשבות מטרידות על מהות החיים והרצון למצות מהם כמה שיותר, זה קשה אמיר, האנרגיות שאפיינו אותך תמיד אינן קיימות בנו, הדחקת האובדן וההתמודדות היומיומית הם מסוג הדברים שגורמים לנו לחוש שאנחנו כבר לא אותו דבר.


במאמצי השיקום של אמא יניב ושלי, אנו משתדלים מאד לבחור בחיים וליצור ולעשות את כל מה שאנו בטוחים שהיית יכול להיות שותף נאמן ופעיל בו.


בשיחות הקטנות שלנו כשאני קופץ לבקר אותך בבקרים או בלילות, אני מספר לך מי מחבריך נסע, מי חזר, למי יש חברה חדשה ומי נפרד, ואתה הרי יודע אמיר שלנו, שאין חבר שנסע וטייל ולא לקח איתו את זכרונך ותאוותך הזו לטיולים, לצחוקים, לבירות , לקפה ולנרגילות. עמית, גלעד, אלעד, אפרת ומור מחבריך הטובים מטיילים עכשיו ומתגעגעים אליך ואלינו ואנחנו אליהם, מאד.


כל עשיה, בכל תחום בחיינו אם ביצירה, בגינון, בטיולים, במפגשים עם החברים והמשפחה, בחגים ובחופשות, חסרה לנו אותך, פעיל, יוזם, צוחק ותומך.


חבריך הרבים מתמידים ומלווים אותנו בכל עת ויש בבית שלנו  או בדירתו הנפלאה של יניב לעיתים את אותה אוירה שנותנת את התחושה החזקה הזו שאתה בסביבה.


הזמן אמיר, חולף מהר, מהר מדי, רצף הארועים בחיינו ובחיי חבריך הטובים עטוף בשמחה כמו בעצב ואני חוזר לאותם דברים בלתי נתפסים, כמו אותו אובדן נורא של ערן אחיו של ידידך הקרוב עמית, לפתע מצאנו עצמנו ממנוחמים למנחמים והכל מתגמד אמיר הכל מתגמד למול אובדנים שכאלה.


אנחנו משתדלים אמיר, משתדלים מאד להמשיך, לחיות לאהוב את הסובבים אותנו ולזכות באהבתם וחיבתם ממש כמו אתה ידעת לתת ולקבל את אותה אהבה. 


בשבועות האחרונים סייענו ליניב בהקמת אתר באינטרנט להנצחת זכרך, הדפדוף באלבומי התמונות שלך, הפגישה המתמדת עם דמותך וחיוכיך כמו גם חזרה לאותו יום של לפני שנתיים פוערים שוב את הפצעים שמסרבים להגליד, אבל הופכים עוד דף באלבום ואתה מביט בנו בחיוך המקסים שלך, כמעט מרגיע את הכאב.


מתגעגעים אליך אמיר שלנו.



  



1 view0 comments

Comentarios


bottom of page